השנה שבה ישבנו בבית האיצה את צורות העבודה הגמישות.
מהי עבודה גמישה?
מצד העובדים, אנשים רבים הבינו שהיציבות התעסוקתית כבר לא מגיעה ממעסיק והם צריכים לייצר עוד מקורות פרנסה ותעסוקה, גם אם בחלקיות משרה. מצד מעסיקים, חוסר הוודאות הפיננסית מגביר את הרצון בגמישות, גם בהוצאות השכר.
הכלכלה של העובדים הגמישים התחילה לצמוח ברצינות אחרי המשבר הפיננסי של 2007. בטעות אנחנו קוראים לה כלכלת החלטורה אבל היא כבר מזמן לא חלטורה. אלה צורות עבודה חדשות שבהן יש מפגש בין צורך בעבודה ומי שיודעים לעשות אותה. והן מתרחשות בכל המרחב, החל ממשלוחים וכלה במדעני נתונים.
כל הסימנים מראים שמשבר הקורונה האיץ את הכלכלה הגמישה. עוד לפני משבר הקורונה עבודה גמישה צמחה בקצב של פי 3 מאשר צורות עבודה מסורתיות. מאז 2009 מספר פלטפורמות הרשת צמח מ 80 ל 330. סכומי הכסף שעוברים ידיים בשוק הזה צפויים לצמוח מכ 250 מיליארד דולר לפני המשבר לכ 455 מיליארד דולר עד 2023.
פלטפורמות הענן לעבודה גמישה
נהוג לחלק את הפלטפורמות של צורות עבודה גמישה ל 4 קבוצות של שירותים:
- תחבורה ושליחויות (46% מהתשלומים בפלטפורמות הענן),
- שיתוף בנכסים (39% מהתשלומים),
- שירותים לבית (11%),
- ושירותים מקצועיים (4%).
עולם הפרילנסרים למשל, שייך לאחרון. וכאן אפשר לראות את אחד השינויים המעניינים של משבר הקורונה, שיישאר איתנו עוד שנים קדימה.
עולם השירותים המקצועיים ברשת, צורות של עבודה גמישה, צפוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות. Fiverr למשל, חברת ענן גלובלית שנוסדה בישראל מחברת בין אנשים ועבודה מאז 2009. זה מודל של שירות, לא תעסוקה. במקום לגייס מישהו, אתם קונים את השירות של אותו אדם, באחד מכ 300 תחומים שונים, תמורת סכום ידוע מראש לפי תוצאה. השנה החברה צמחה ב 678%.
יש כמה סיבות למגמה הזו.
הביקוש לשירותים מרחוק העביר אנשי מקצוע לרשת
קודם כל אנחנו כצרכנים, בתקופת הריחוק החברתי, פנינו לרשת יותר מאי פעם כדי לצרוך שירותים רבים כולל קורסים, לימודים, שיעורים, חוגים. נוצר ביקוש גדול לשירותים ברשת ואנשים רבים יצרו נוכחות דיגיטלית בענן. אנשים שכבר היתה להם ישות ברשת הגדילו את היקף הפעילות ואפשר לצפות שנראה בשנים הקרובות מגוון יותר גדול של שירותים שניתנים כך בכלים ופתרונות מסוגים חדשים.
אבדן הכנסה ותעסוקה העביר עובדים חדשים לרשת
מעבר לעצמאים שעברו להציע שירותים דרך הרשת, גם שכירים רבים מצאו את עצמם בפסק זמן או ללא עבודה בשנה הזו ובחנו עוד מקורות פרנסה ותעסוקה. במגבלות הריחוק החברתי ואופי הפעילות העסקית רבים מהם פנו לעבודות זמניות ופלטפורמות רשת. אלה מאפשרות לאנשים שאינם מורגלים בעבודה עצמאית את התיווך ללקוחות שמחפשים את מה שאתם יודעים לעשות. בארה"ב, שם יש נתונים מדוחות מס הכנסה, אנחנו רואים כבר כמה שנים גידול מתמיד בפעילות עצמאית גם אצל עובדים שכירים.
עבודה מרחוק והצורך בגמישות העבירו ארגונים להעסיק דרך הרשת
משבר הקורונה לא שינה את קיומו של משבר קודם – פער היכולות הגדל והולך בין מה שארגונים צריכים לבין מי שיש להם. אם כבר, המשבר אפשר לארגונים לפטר עובדים לא נחוצים ולחפש עובדים חדשים, מתאימים לצרכים המשתנים. אבל כאן נוסף משתנה חדש. במעבר של הארגונים לתעסוקה מרחוק נולדה גם ההבנה שאפשר להעסיק אנשים מבלי שיהיו בתוך הבניין. וזה כבר פתח לארגונים את האפשרות להסתכל על היכולות הנדרשות לא רק דרך משרות שכירות שאפשר לגייס מקומית אלא גם דרך העסקה מרחוק של האנשים הנכונים עם היכולות הנכונות.
תוסיפו לזה את הצורך בגמישות לאור אי היציבות הכלכלית ויש לארגונים סיבות נוספות להעסיק אנשים בצורות תעסוקה עצמאיות וגמישות ולא לשכור אותם לטווח ארוך. במחקר שעשו השנה הרווארד ביחד עם Boston Consulting Group אמרו 60% מהארגונים שהם מעדיפים "ללוות" ו"לחלוק" אנשים עם ארגונים אחרים. 60% גם אמרו שהם מאמינים שכמות העובדים השכירים בחברה בעתיד יהיה יותר קטן.
ויש כאן עוד נקודה. בתקופה בה אנשים רבים נפלטו אל מחוץ למעגל העבודה באופן זמני או קבוע, הרשת מספקת לארגונים היצע איכותי של אנשים ויכולות שייקח להם שנים לגייס ולהכשיר. ראינו השנה אנשים רבים בחל"ת או כאלה שלא יכלו לעבוד במה שהם מגדירים העבודה העיקרית. חלקם לא רצו עבודה קבועה לזמן ארוך או שלא היו שוקלים עבודה כזו אבל מוכנים לעשות אותה במסגרת של עבודה גמישה או פרויקטלית לתקופות קצרות ובינוניות.
דרושה מדיניות ציבורית מעודכנת לעולם עבודה משתנה
לתהליך הזה יש השלכות משמעותיות גם על המדיניות הציבורית.
עבודה גמישה זכתה לשם רע בגלל שהיא עוקפת כרגע את רשתות הבטחון הסוציאליות שנוצרו ברוב העולם להגן על שכירים. לכן, במקום להתמקד במה שאפשר להרוויח ממנה, אנחנו מתמקדים בניצול שהיא מייצרת. התפיסה הזו באה לידי ביטוי בתחילת השנה בפסיקה בקליפורניה שחייבה את אובר להפוך את כל הנהגים לשכירים בגלל הטענה שכלכלת ה Gig היא בעצם דרך לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות.
אבל יש עוד דרך, נכונה יותר, להגן על צורות העבודה החדשות של עבודה גמישה מבלי לכפות עליהן את עולם העבודה הישן. אין ספק שצריך להסדיר זכויות לעצמאים ופרילנסרים מכל הסוגים. ואם למישהו היה ספק, באה הקורונה והראתה לנו שגם כשלא מסדירים זכויות סוציאליות לעצמאיים, המדינה מפסידה פעמיים. היא גם משלמת להם וגם עושה את זה בכלים לא יעילים שלא מצליחים לפתור את הבעיות. בעידן החדש צריך להגן על העובד באשר הוא עובד ולא על השכיר באשר הוא שכיר. ובשביל זה צריך להגדיר מחדש את רשת הבטחון הסוציאלית.
המדיניות הציבורית המעודכנת לעולם העבודה החדש הלכה צעד אחד קדימה בבחירות האחרונות בארה"ב. בקליפורניה התקבלה הצעת חוק שמתחילה לטפל בסוגיה הזו מהיסוד. הרעיון הוא שאין סיבה בשביל להגן על נהגי אובר וכל שאר העובדים בכלכלת ה Gig, להפוך אותם לשכירים. פשוט צריך להסדיר את הזכויות שלהם. Proposition 20 מבטלת את הפסיקה הקודמת ומאפשרת את צורות העבודה הגמישה של ה Gig economy ומסדירה להן תנאים סוציאליים. אלה אגב שונים מאלה של השכירים וסביר להניח שהם יהיו המילה האחרונה בנושא. אבל אין ספק שזו רק הסנונית הראשונה לצורך להכיר בצורות העבודה החדשות ולהגן על העובדים בהן בלי לכפות עליהם להפוך לשכירים.
עד שזה יקרה, עולם העבודה ממשיך להשתנות ומשנה קריירות וארגונים. היכולת של אנשים ועבודה להיפגש דרך פלטפורמות ענן וצורות עבודה גמישות תמשיך לייצר ערך כלכלי וצמיחה. ביציאה שלנו מהמשבר, עם הפנים לעשור שאחרי, אנחנו צריכים ללמוד לנצל את ההזדמנות הזו הן כארגונים והן כעובדים.
