עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:
בעידן שבו ניתן לקבל חלקים נרחבים מהשירות של בעלי מקצוע כמו רופאים ועורכי דין בדרכים וירטואליות, צריך להגדיר מחדש מהי מקצוענות
המקצועות מתפרקים. תנסו להיזכר כמה מקצועות היו קיימים לפני כמה עשורים לעומת היכולת שלכם היום להגדיר רשימת מקצועות, אפילו בתוך תעשייה יחידה. זה לא באמת מפתיע אם נזכור שמקצוע הוא בעצם עשייה שיושבת על גוף ידע ייחודי, כזה שברוב המקרים דורש הכשרה כדי שנרכוש לעצמנו את הזכות להיכלל בהגדרות המקצוע. בעצם, קיומם של בעלי מקצוע נעוץ בבעיה שלאף אחד מאתנו אין מספיק ידע ומומחיות להתמודד עם כל האתגרים שהחיים מזמנים. ובמקומות האלה שבהם אנחנו צריכים עזרה אנחנו פונים לבעל מקצוע – לרופא, למורה, לאדריכל, לעורך דין, למי שיש לו את הידע להגיש לנו פתרון. ההגדרה הזו שנתנו למקצועות במאות השנים האחרונות הביאה אתה גם סוג של שומר סף, כזה שמגדיר שרק קבוצת האנשים שנתנו לה הסמכה במקצוע יכולה לטפל בגוף הידע. וכך אנחנו יודעים על איזה גוף ידע אחראים הרופאים, עורכי הדין וכו'. המודל הזה שירת אותנו בעידן שבו ידע ישב בדפוס ורק מי שהתמחה בגוף הידע יכול היה לפתח בו מומחיות. אבל בעידן הנוכחי, כשהידע יצא מהספרים ועבר אל הענן, נשאלת השאלה האם יש דרך יותר יעילה, יותר זולה ויותר נגישה להעמיד לרשותנו את הידע שבעבר קיבלנו רק דרך בעלי המקצוע? ואם יש, אז מה ההשלכות של התהליכים האלה בעולם העבודה?
מקבל השירות במרכז
בספרם The Future of Professions טוענים המחברים, ריצ'רד ודניאל ססקינד, שעם כניסתן של טכנולוגיות חכמות לעולמות שונים אנחנו, כלקוחות, לא נזדקק ולא נרצה שרופאים, מורים, רואי חשבון, ארכיטקטים, יועצים, עורכי דין וכל שאר בעלי המקצוע יעבדו כמו שהם עבדו במאה הקודמת. ההנחה היא שמערכות חכמות ולומדות יכניסו שינויים באופן בו ידע מקצועי יכול לעמוד לרשות בעלי המקצוע אבל גם לרשותנו, הלקוחות. מכאן יכולים להתפתח שני עתידים אפשריים. הראשון יותר מוכר ונוח לעיכול והוא עולם בו הטכנולוגיה מיעלת את צורות העבודה המסורתיות. הרופא יכול לראות חולה בכלים מרחוק ואפילו לטפל בו, האדריכל עושה שימוש בתכנות חכמות, המורה מאבחן ומתאים את ההוראה לכל תלמיד בעזרת טכנולוגיה. בעתיד כזה, המקצועות קיימים, הם רק משנים את האופן בו הם פועלים ועושים שימוש בכלים החדשים שהטכנולוגיה מעמידה לרשותם. אנחנו מרגישים בנוח עם העתיד הזה, הוא משאיר אותנו בשליטה, עושה אותנו יותר יעילים, מאתגר אותנו ללמוד לעבוד לצד הטכנולוגיה.
אבל יש עוד עתיד אפשרי להתפתחות המקצועות והוא שונה מאד. בעתיד הזה, אנחנו מגלים, בעזרת טכנולוגיות, דרכים אחרות לגמרי לפתור את הבעיות שעד היום פתרנו בעזרת פנייה לאנשי מקצוע. העתיד הזה מסתכל לא מנקודת המבט של המקצועות אלא מנקודת המבט של מקבלי השירות – הפציינטים, התלמידים, הלקוחות. הטכנולוגיה עשויה לייצר דרכים לספק לאנשים פתרונות לבעיות מהסוג שדרשו אנשי מקצוע אבל באופן יותר זמין, פשוט וזול. מדובר כאן בדרך אחרת לגמרי לספק שירות מקצועי, והיא לא בהכרח עוברת דרך אנשי מקצוע.
הרעיון הוא שאם נפרק את המפגש שלנו עם איש המקצוע לחלקים נגלה שלמרות שהשלם מורכב ומסובך, רבים מהחלקים המרכיבים אותה במקצועות רבים, ברפואה, במשפטים, באדריכלות, מכילים מרכיבים רוטיניים משמעותיים. וזה בדיוק המקום שבו אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה ולהשיג חסכון משמעותי בעלות השירותים. כי בעולם שבו המכונות יכולות לגשת ולעבד כמויות מידע אינסופיות, בוודאי יותר ממה שיכול לעשות מוח אנושי מבריק ככל שיהיה של בעל מקצוע, אפשר יהיה לפתח כלים שייתנו מענה לרבות מהסיבות שהביאו אותנו לפנות לאיש מקצוע בשר ודם. יותר מזה, בעולם שבו יש לנו בקצות האצבעות יותר מידע זמין ממה שיש לבעל המקצוע בעצמו אפשר לגשת לקהילות מידע ולידע שנוצר על ידי המונים שחוברים יחדיו בפורומים ייעודיים כאלה ואחרים. ולכן יש סבירות גבוהה שהמודל הזה, שבו היינו צריכים לפתור בעיות רק בשיח אחד על אחד עם בעל מקצוע, המודל הזה יעלם.
נתבונן במספר דוגמאות שצומחות סביבנו כבר היום. בסוגיות משפטיות למשל, אנחנו מניחים היום שאם יש בעיה שדורשת ידע או תהליך חוקי צריך ללכת לעורך דין. אבל בעולם החדש, דרך כלים חכמים, יש דרכים אחרות לגמרי לפתור בעיות חוקיות. כבר היום, בפלטפורמת המסחר eBay, מתנהל משהו בסגנון בית משפט לתביעות קטנות הפותר 60 מיליון (!) סכסוכים בשנה דרך כלי שהוא סוג של גישור וירטואלי eMediation ללא עלות, ללא עורכי דין. ואם נשאר בתחום המשפטי, LegalZoom היא חברת טכנולוגיה שהאתר שלה מפשט עבור לקוחות תהליכים משפטיים ומאפשר להם לייצר מגוון של מסמכים משפטיים מבלי להזדקק לעורך דין. לחברה יש כבר 4 מיליון לקוחות, רובם עסקים קטנים או לקוחות פרטיים. אגב, כשנכנסים לאתר מהארץ מקבלים עמוד נחיתה שמציע שירותים משפטיים בארה"ב לעסקים ומשפחות מישראל. בעולם הרפואי כלי האבחון על אפליקציות הפכו כלכך פופולריים שה FDA התחיל לעקוב אחריהם ומדווח שהשנה צפויים כמיליארד וחצי אנשים להחזיק לפחות אפליקציה רפואית אחת לשימוש בטלפון הסלולרי. באנגליה למשל, אפליקציה בשם BabylonHealth מתימרת לייצר את המאגר הגדול ביותר של התסמינים ולאפשר בכך לרופא הווירטואלי לאבחן אותנו דרך הטלפון. לטענתם הם עומדים כיום על 92% אבחנות נכונות.
מקצוע אחרי מקצוע אנחנו רואים מערכות שלא רק מיעלות את עבודת בעלי המקצוע אלא לפעמים נותנות את המענה באופן אחר לגמרי, כזה שמעביר אותנו לעולם אחר של צריכת שירותים מקצועיים. בעולם הזה השאלה איננה מה עתיד המקצועות אלא איך בעתיד נייצר ונחלוק ידע ומומחיות בחברה. כי זה בעצם מה שעושים בעלי המקצוע, הם חולקים את הידע והמומחיות שצברו עם מי שזקוקים לו. ההבטחה כאן עבור הלקוחות היא החופש להגיע למידע המקצועי שהיה נעול בראשם של אנשי המקצוע. כצרכנים, זה יכול להיות מאד מעניין. אבל כבעלי מקצוע בעצמנו, זה מעלה שאלות לגבי היכולת שלנו להניח שנוכל לאורך זמן להתפרנס מהמקצועיות והידע שצברנו. ממה מורכבת המקצועיות החדשה אם לא מבעלות על גופי ידע?
תשובה אפשרית אחת היא העבודה הידנית שעושים בעלי מקצוע, מעבר למידע. אם ניקח רופא, לא מספיק לאבחן, צריך גם לטפל. שזה נכון, אבל ככל שהטיפול הוא רוטינה שנובעת מהאבחון, אפשר גם לדמיין עולם שבו אנשים עם פחות הכשרה יכולים לבצע את הטיפול. קחו לדוגמא כבר היום, לא צריך רופא בשביל לתפעל רנטגן. אבל עדיין צריך רופא בשביל לפענח אותו. אבל בעולם שבו פיענוח יעשה על ידי המחשב, שברשותו כמויות אינסופיות של מידע על תמונות רנטגן במצבים שונים, יספיק הטכנאי גם בשביל השלב הזה. תשובה אפשרית נוספת לצורך בבעל מקצוע היא בשלב שבו המדע הופך לאומנות. מומחים רבים מדווחים שבשלב כלשהו כשאין תשובה ברורה הם נשענים על אינטואיציות, כאלה שנבנו משנים של ניסיון ומומחיות גדולה. אנחנו יודעים היום שהמומחיות הזו, הנרכשת על ידי ניסיון, היא היכולת לזהות, אפילו אם לא במודע, סימנים חלשים, הקשרים לא ממש ברורים. כמו למשל היכולת של טכנאי "לשמוע" מנוע שעומד להתקלקל, או היכולת של רופא "לחבר" בין כמה תסמינים כאילו לא קשורים על סמך ניסיון רב שנים. אבל גם זו לא תשובה טובה שכן המחשב, ללא אינטואיציות אבל מכוח עוצמת החישוב והגישה למידע, יכול לחשב קדימה יותר משתנים ולזהות סימנים חלשים כאלה טוב מאתנו.
מהי מקצועיות
אולי בעידן החדש הגיע הזמן לחשוב מחדש על הגדרת המקצועיות לא כעל משהו שנשען על מקצוע, מרכיבי ידע ותוכן אלא דווקא על מרחב שלם של יכולות ומיומנויות שהופך אנשים למקצועיים. בתערוכה על מקצועיות נשים פגשתי התמודדות מאד מעניינת עם השאלה הזו. ד"ר תמי חלמיש אייזנמן שעוסקת במחקר חברה למרים אדלר שעוסקת באומנות ויחד הן יצאו למסע שמטרתו הייתה להבין איך נראית מקצוענות בעולם החדש ומה הם הכוחות והפעולות שעוזרים לבנות אותה. בתהליך העבודה זוהו 13 "מרכיבי מקצוענות" שמבטאים פרקטיקה של עשייה מקצועית. אלה המאפיינים של אופן העבודה שהביא את הנשים להיות מקצועניות בתחומן. כאשר לכל אישה יש יותר ממרכיב אחד לדרך עבודתה, ישנם מרכיבים ייחודיים לאישה ספציפית וישנם כאלה החוזרים על עצמם אצל רבות. מרכיבים כמו תרגול והתמדה, הצמחת ידע אצל האחר, ערכים מנחים המשמשים מצפן לעשייה; איגום משאבים ממקורות וניסיונות קודמים; שימת לב לפרטים; היכולת להגיד כן להזדמנויות; רישות ועוד.
זה רעיון מאד מעניין, בעולם בו מקצועות משתנים, נעלמים או נוצרים, להגדיר מחדש מקצועיות ללא צורך במקצוע. להגדיר את המקצועיות מתוך האופן בו אנחנו פועלים כדי לפתח את היכולות שלנו, להמשיך וללמוד וגם להפיץ, לשתף, להעשיר את העולם בכל הנובע מהן. כי בעולם שבו השירותים שנותנים בעלי המקצוע יכולים לעמוד לרשותנו באמצעים אחרים, אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו מחדש את הערך שנביא בעשייה שלנו.
