מדיניות

ישראל 2040 – האתגרים שעולם העבודה העתידי מציב למדינה

דף זה מרכז את כל החומרים שכתבתי בנושא מדיניות עירונית וציבורית לעולם עבודה משתנה

עולם העבודה העתידי מאתגר את כל מרחב חיי ההשכלה, העבודה והפרישה שלנו. אנחנו זקוקים למערכת חינוך שצריכה, אם לצטט את העתידן תומאס פריי, להכין את האנושות לעולמות לא ידועים, להכין את החשיבה למחשבות שאנו לא מסוגלים להעלות על הדעת, להכין את הנחישות למאבקים שאנחנו לא יכולים לדמיין. בהמשך מחזור החיים אנחנו רוצים מערכות השכלה והכשרה מותאמות לעידן שבו הידע מתיישן במהירות ואי אפשר לסיים “לימודי מקצוע” עד סוף שנות ה 20 לחיינו וחייבים להנגיש השכלה לאנשים על פני כל החיים. במהלך חיי העבודה צריכה המדיניות הציבורית להגן על העובד באשר הוא עובד, במקום על השכיר באשר הוא שכיר, כדי לאפשר לאנשים לעבוד בכל צורות העבודה החדשות מבלי לפגוע בזכויות שלהם. ובהמשך, לתמוך בחיי קריירה ארוכים יותר, להגדיר מחדש את המשמעות של פרישה ומהי בכלל פנסיה.

הצורך לעצב עכשיו מדיניות ציבורית לעולם החדש הוא גם צורך דחוף וגם הזדמנות מופלאה. הבעיה היא שהקצב של ההשתנות של המדיניות הציבורית לא תואם בתקופה הזו את קצב השינויים. ולכן איפה שניתן, אפשר לראות את כוחות השוק כבר פועלים מתוך אוסף ההזדמנויות לטפל בפערים. בעולמות ההשכלה וההכשרה אנחנו רואים היום התפרקות של המוסדות הישנים, האקדמיה, התארים, ועלייתן של מערכות למידה במנות קטנות, עצמאיות, על פי דרישה. אלה עדיין לא נותנות פתרון כולל, בטח למי שלא מודע לצורך לפתח את עצמו ולמי שאין לו גישה או יכולת למידה עצמית. אבל המערכת הזו, של למידה שוטפת והצורך להישאר מעודכנים, היא מערכת שכן נדחפת על ידי כוחות השוק ותקרה כנראה בלוחות זמנים יותר מהירים ממה שהמדינה יכולה לייצר. אנחנו גם רואים את גופי החברה האזרחית מתמודדים עם אתגרים של אוכלוסיות שמתקשות להתמודד עם המעברים, עם הפערים, עם מהלך חיי עבודה וקריירה שמתארך ומשתנה. אנחנו אפילו רואים מערכות עסקיות וחברתיות שמנסות להתמודד עם אתגרי החינוך ואפילו לאפשר צורות עבודה חדשות.

באופן כללי, אפשר להניח שכוחות השוק יטפלו בפערים באותם מקומות שמאפשרים התערבות מחוץ למערכת הציבורית. אבל זה לא מספיק. יש מקומות שכוחות השוק יכולים להתמודד איתם, אבל יגיעו לתוצאות שאינם בהכרח לטובת כלל הציבור ועשויים לתרום להגברת פערים בחברה. ויש מקומות שמערכות לא ציבוריות לא יכולות להניע כלל וחייבים להאיץ את השינוי של המדיניות הציבורית. לכן, חשוב להבין את התחומים בהם, בלי שינוי במדיניות הציבורית ובלי התערבות מדינה, לא נוכל להתאים את עצמנו כדי שלא תפגע התחרותיות שלנו כעובדים, כארגונים, כמשק וגם המרקם שלנו כחברה.

עוד טורים בנושא מדיניות עירונית וציבורית בעולם עבודה משתנה:

מאז המגיפה מתעצמות התנועות המטילות ספק בהגדרת ערכה של העבודה, בנחיצותה ובתפקידה בחיינו ■ הרעיונות נעים על הספקטרום שבין שכר אוניברסלי בסיסי לכל אדם לבין בניית הון אישי מואצת ו"יציאה לפנסיה" בגיל 30 ■ המשותף לכל הרעיונות? קידום "עתיד של פחות עבודה"
אין שום סיכוי שהבינה המלאכותית תצמצם פערים חברתיים – להיפך ■ מי שמכונים "ישראל השנייה" יופתעו לגלות שהטכנולוגיה שמעבר לפינה תשנה גם את העולם שלהם
השיח הנוכחי הוא ההפך ממה שארגון מחפש שיהיה לו — הוא מפלג, ולא מאחד ■ מצד אחד, העובדים והלקוחות דורשים מהארגונים להביע עמדה בסוגיות בוערות, ומצד שני, עלולות להיות לכך השלכות על מחוברות העובדים לארגון ■ איך מכניסים פוליטיקה לארגון מבלי לפוצץ את היחסים?
בעבר, לא היה נהוג שהנהלות הגיבו על מדיניות ציבורית אלא אם כן היא השפיעה באופן ישיר על התעשייה או הארגון שלהם ■ ואולם כיום יש ציפייה – הן מצד הלקוחות והן מצד העובדים – להביע עמדה בנוגע לסוגיות שסותרות את הערכים הארגוניים, כמו ההפיכה המשפטית ■ לפעמים, דווקא שתיקה יכולה להחריש אוזניים
הגעתי לכנס CES בלאס וגאס עם המונח "עבודה היברידית" בתוך הראש, והנחתי שאפגוש מוצרים שישפרו את חווית הזום שמעייפת את כולנו, או יתנו מענה לצורך בשקט ובפרטיות בעבודה ■ אבל מצאתי משהו אחר, שמשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו חושבים על היברידיות
מאז ההשקה של מודל הבינה המלאכותית החדש, סוגי המנהלים מתחלקים לשניים: אלה שלא מבינים בכלל על מה מדובר, ואלה שכבר התנסו – ומבינים לאן עולם העבודה הולך ■ גם אם אתם חוששים מתרחישים אפלים על השתלטות המוח המלאכותי, כדאי לכם להימנות עם הקבוצה השנייה
אחת אחרי השנייה ענקיות הטכנולוגיה מחשבות מסלול מחדש, מקפיאות גיוסים ומפטרות ■ אבל אין דין פיטורים בהיי־טק כדין פיטורים בשאר התעשיות – המפוטרים הם בעלי הכשרה ויכולות, ויש התאמה גבוהה ביניהם לבין דרישות השוק ■ הנה כמה דברים חיוביים שיכולים לצמוח מגל הפיטורים הנוכחי
"ההתפטרות השקטה" היא בעצם "ההתבגרות הגדולה", ומה שמכונה "ראש קטן" אצל מנהלים הוא בעצם הצבת גבולות ■ מעסיקים אינם צריכים להיבהל, להימנע משמרנות ולהבין שמדובר בשלב לגיטימי של עיצוב ה"נורמלי החדש" בעבודה ■ והעיקר: לא להתמש בביטוי כדי לתייג עובדים כ"לא מחוברים"
זכויות של עצמאים לא ישתפרו על ידי כך שנכפה על כולם להפוך להיות שכירים, רק בגלל שחוקי העבודה מגנים אך ורק עליהם ■ כדאי שבתי המשפט יפסיקו לנסות להוציא בכפית את המים מהסירה הטובעת שמגינה רק על זכויות השכירים, ופשוט יחליפו את הספינה
עובדים חוזרים למקומות העבודה, אבל הפעם הם מעמידים את צורכיהם במרכז ומסוגלים לדרוש תנאים גמישים ואפשרויות צמיחה אישיות ■ בארה"ב, שבה צעירים מתחת לגיל 30 עזבו עבודות בהמוניהם, כל מתפטר שני מצא עבודה "טובה" יותר ■ בשוק של עובדים, המעסיקים הם אלה שנקראים לנטוש קיבעונות ודפוסים
אז איפה כל העובדים? את השאלה הזו שואלים בתקופה הזו לא רק בישראל ■ לא מדובר רק בקשיי גיוס במקצועות מתקדמים – העובדים לא חזרו לעבודה במלצרות, בשדות התעופה, במחסנים ובמפעלים ■ עד שלא יובן כי עובדים כיום מגדירים את עצמם אחרת מבעבר, יהיה קשה לענות על השאלה הזאת
עובדים היום לא רוצים לנסוע יחד לחו"ל, לקבל חוגי בישול או להשתתף בקבוצות ריצה ■ את ההטבות "המפנקות" החליפה מדיניות רווחה של ממש, בתיאום עם הצרכים הממשיים של עובדים ■ הגשת עזרה לטיפול בבני משפחה, גמישות ביחס לשירותים ביתיים והכוונה לאוריינות פיננסית — המעסיקים נהפכו לרשת הביטחון החברתית לעובדים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי