אילו מקצועות יהיו בעתיד? מה צריך ללמוד כדי שתהיה לי יציבות תעסוקתית? בעשור האחרון עסקנו הרבה בשיח על הטכנולוגיה והרובוטים שיחליפו אותנו בעבודה. הניסיון לייצר יציבות תעסוקתית שלח אותנו לייצר רשימות של מקצועות "בטוחים" ומונחים כמו Robot-Proofing – עמידים לאוטומציה. הבעיה היא שאין באמת דבר כזה, ושנת הקורונה עזרה לנו להבין את זה כשהיא האיצה את המעבר של עבודה לדיגיטל וגם את הטרנספורמציה הדיגיטלית שממילא עמדה על הסף של ארגונים רבים גם רגע לפני. רובנו נעבוד תוך פחות מעשור במקצועות ותפקידים ששמם לא מוכר כיום או לפחות בעזרת כלים שלא קיימים כרגע.
אז איך בכל זאת מתכוננים לקריירה בעתיד? התשובה נמצאת לא בידע או מקצוע אלא במיומנויות.
במבט לאחור אנחנו רואים שמיומנויות עומדות במבחן הזמן במונחים של הצלחה בעבודה ובקריירה כי הן בוחנות ומדייקות התנהגויות שאפשר למדוד ולפתח. שנים של מחקרים בעולמות של התנהלות עבודה וביצועים מאפשרות לנו להבין הרבה יותר טוב אילו מיומנויות יאפשרו הצלחה בעולם העבודה המשתנה. מחקר חדש של חברת הטאלנט PSI שבדק מרחב של תפקידים, תעשיות וסוגי ארגונים מסמן לנו את השינוי בדרישה למיומנויות ממה שהיה למה שיהיה.
היו דיגיטליים, לא אנלוגיים
אלה המיומנויות שיהוו התשתית שלנו להצליח להתמודד ואפילו לצמוח עם השינויים, אי הוודאות והמורכבות של סביבת העבודה החדשה:
1. חשיבה ביקורתית מופיעה בכל המחקרים כאחת המיומנויות הנדרשות ביותר בארגונים כיום. בעולם שבו אין תשובות בית ספר אלא שאלות ובעיות לא מוכרות אנחנו צריכים להיות מסוגלים להעריך מידע ממגוון רחב ומתחדש של מקורות, להפריד עיקר מטפל, לזהות מה חשוב לקבלת החלטות מהירה ולא פחות, לשאול שאלות ולאתגר הנחות יסוד.
2. גמישות למידה נדרשת בעולם של שינויים מהירים שבו אנחנו נדרשים ללמוד, ללמוד לשכוח (unlearn) וללמוד מחדש. ובתהליך הזה אנחנו לא יכולים להמתין שהארגון יזמן אותנו לקורס עם מרצה ובורקס, וגם לא ללכת לעשות עוד תואר. אנחנו חייבים ללמוד להתחבר לנהל המידע, לזהות פערים, שינויים, ללמוד מה שנדרש כדי להישאר רלוונטיים.
3. מיומנות דיגיטלית תישאר איתנו בעולם שבו הטכנולוגיה משנה את ה"איך" ולפעמים גם את ה"מה" של העבודה שלנו. אנחנו חייבים ללמוד לזהות את הטכנולוגיות שנכנסות לעולמות התוכן שלנו ולדעת לעבוד עם, עבור ולפעמים בשבילן. ובמקומות שהן מחליפות אותנו, למצוא את הערך המוסף שלנו ולהתפתח שם.
4. בניית מערכות יחסים נשארה קריטית בעולם ואפילו יותר מזה בעולם שבו אנחנו לא בהכרח נמצאים ביחד באותו מרחב. מיומנויות חברתיות וכל מה שעושה אותנו אנשים, להבדיל ממכונות, נדרשות לשיתופי הפעולה, בניית האמון, הרתימה, ההשפעה, וכל מה שמאפשר לנו לעבוד. הרבה מה"איך" של בניית מערכות היחסים משתנה ואנחנו צריכים ללמוד להתחבר גם בעולמות הפיזיים וגם בדיגיטליים וגם בשילוב ביניהם.
5. קבלת הגיוון מאפשרת לנו להישאר פתוחים לשינויים ולאפשרות שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אנחנו יודעים כבר שנים שבחדר בו יש אנשים שונים מאיתנו יש הרבה יותר סיכוי שהשיחה תתפתח למקומות לא צפויים וההחלטות יהיו מותאמות יותר להשתנות הסביבה מאשר בחדר שמאפיין את אותם 15 שאיש שמדברים עם עצמם כל יום. זה לא רק צורך חברתי, זה צורך עסקי. ובעולם עבודה שמשלב אלמנטים דיגיטליים אנחנו נפגוש הרבה יותר עשייה שמתרחשת עם אנשים שונים מאלה שאנחנו רגילים לעבוד איתם.
6. יכולת עמידה או חוסן אישי מוכרים כבר כמיומנות הכרחית לאיכות חיים וצמיחה אישית ומקצועית בעולם של אי וודאות ושינויים תכופים. אנחנו צריכים ללמוד לא ליפול, או לקום במהרה, כשמשהו משתבש.
7. גמישות לשינויים הופכת להיות מיומנות נדרשת לאור כל מה שקורה, כשמי שאנחנו מקצועית ומה שנדרש לעשות בעוד כמה שנים לא יהיה זהה להגדרות של היום.
פחות ישיבות על כלום
העשור האחרון התאפיין בתנועה של העבודה מהיררכיה לרשתיות. רבים מאיתנו עובדים היום בצוותים שונים עם אנשים שונים, בין אם בתוך או מחוץ לארגון. מחקר שפורסם ב HBR ב 2016 תחת השם "עומס יתר בשיתופי פעולה" דיבר כבר אז על 50% מהזמן שלנו בעבודה שמאופיין בפעילויות שקשורות בשיתופי פעולה עם אנשים. לכן זה לא מפתיע שהמיומנויות החשובות ביותר בעשור שעבר היו קשורות ביכולת שלנו לעבוד עם אנשים כאשר רק שתיים מתוך שבע, מיקוד בתוצאות וסדרי עדיפויות, כוונו ליכולת שלנו לעשות את עבודה עצמה.
אבל משהו מזה כבר התחיל להשתנות עוד לפני הקורונה. ב 2017 הגדירו את עומס העבודה הרשתית אפילו כסימפטומים של בעיה ארגונית. ואת זה אתם מכירים בין השאר דרך התופעה של ריבוי ישיבות, על כל דבר, אחת השיחות המדוברות ביותר של שנת הקורונה ואחד האתגרים הגדולים בחזרה לארגון ההיברידי. את ההשלכות של החשש הזה אפשר לראות כשמסתכלים על המיומנויות הנדרשות לעשור הקרוב, אלה שמשקפות את הציפיה למשהו שצריך להשתנות בעולם עבודה יותר מבוזר ויותר דיגיטלי.
בהשוואה בין שתי הרשימות, מהעשור שעבר לעשור הבא, אפשר לראות שהרשימה החדשה שמה פחות דגש על מיומנויות הקשורות בקשר עם אנשים למרות שעדיין רואים את החשיבות של הממד החברתי של העבודה בבניית מערכות יחסים וקבלה של אנשים ודעות מגוונות. אבל הגלגל התהפך והצפי שעולה מתוך הרשימה הזו שנדע לאזן בין מיומנויות אישיות וחברתיות באופן שיאפשר לנו להתנהל בעולם של הפרעות ושינויים, להתמודד, להתאים את עצמנו כדי להיות יעילים. המחשבה העולה כאן היא שאם אנחנו לא מסוגלים בעצמנו להתמודד לחצים, שינויים, אי וודאות, לא תהיה לנו היכולת האישית והמקצועית לעבוד עם ובטח לא להוביל אחרים.
העידן החדש מבקש מאיתנו שנהיה יותר פתוחים וגמישים באופן שבו אנחנו חושבים, מאמצים דעות ואנשים, טכנולוגיה וחיבורים. וגם, שנדע לשמור על עצמנו בתוך כל זה גם במונחים של רווחה אישית וגם במונחים של התפתחות אישית ומקצועית. זה נכון לא רק עבורנו כאנשים עובדים אלא גם במישור הארגוני. אנחנו מבינים היום את החשיבות של גיוס אנשים עם מיומנויות לא רק לעשות את העבודה של היום אלא גם להתאים לעבודה של מחר. ובשביל זה אנחנו צריכים ללמוד להכיר ולמדוד את העובד ה"מתאים" במונחים של מיומנויות, לא ידע וניסיון היסטורי. כדי להכין את האנשים לארגון העתידי.
3 תגובות
מעניין מאוד. האמת שזה לגמרה הגיוני, שקודם נחזק את היכולות האישיות שלנו, כי על זה נשענות כל היכולות ביננו לבין העולם החיצוני
מאמר מרתק ! תודה רבה
מאמר רלונטי, משקף מציאות ועדכני. התחברתי לכל מילה. 👏