השנה המסתיימת העמיקה את השינויים בחיינו. גם בחיי העבודה. בין אם מצאתם את עצמכם בחוסר יציבות כלכלית או "פשוט" מג'נגלים עבודה ובית באופן שלא חשבתם שאי פעם תפגשו, השנה האחרונה לימדה אותנו שיעור בהתנהלות בתוך שינויים ואי ודאות אבל גם את החשיבות של סדרי עדיפות, איזון ומהות. ומאחר והשנה הקרובה תהיה כנראה יותר דומה לאחרונה מאשר לאלה שלפניה, רגע לפני ראש השנה כדאי להבטיח לעצמנו כמה הבטחות גם בתחום הקריירה.
1. אני רוצה שיהיה לי טוב בעבודה
אם אתם מאלה שיש להם את האיזון שהם רוצים בין העבודה לשאר מרחבי החיים, מערכת יחסים מופלאה עם הבוס והצוות, אתם עובדים בארגון ששם את רווחת העובד במרכז, אולי אתם כבר שם. אבל אם אתם מרגישים שאתם עובדים הרבה יותר שעות ממה שהתכוונתם, עמוסים במשימות שאתם לא מצליחים לתעדף, מרגישים שאתם מבזבזים יותר זמן על הפוליטיקה הארגונית מאשר על עבודה, ולא בטוחים שככה דמיינתם את החיים שלכם – זה הזמן לעשות שינוי. אם יש משהו שלמדנו מעידן של מגיפה זה שכל יום שאנחנו הולכים לעבודה, זה יום שנתנו מהחיים שלנו וכדאי שסחר החליפין הזה יהיה שווה.
אנחנו לא מצפים שחיי העבודה שלנו יהיו מושלמים. אבל כדאי מאד שהיתרונות שלהם יעלו על החסרונות. ואם זה לא המצב ואילו רק יכולתם הייתם עושים שינוי – זה הזמן להניע אותו. שינוי לא אומר שצריך מחר להתפטר. אבל זה כן אומר שאתם מבינים שהבריאות הנפשית והפיזית שלכם חשובה לא פחות ממה שאתם חושבים שיש לכם עכשיו אם לא תעשו כלום. זה אומר שאתם מבינים שמותר לכם לבחון אפשרויות, אפילו חלומות. וסביר שתגלו שיש עוד דרכים לעבוד ולהתפרנס שאתם אפילו לא רואים עכשיו. עצם ההבנה שלא טוב לכם פותחת לכם את היכולת לראות את מה שאפשר לעשות, אפילו בקטנה.
בתוך הארגון, למשל, אפשר לדבר עם מנהלים על העומס, למצוא ערוצים חברתיים שיספקו לכם את מה שהקורונה לקחה, אולי אפילו ללמוד לבקש, מתוך הבנה שארגונים לומדים עכשיו לתת פתרונות וגבולות חופש שלא נדרשו בעבר והיום הכרחיים. דוגמא כזו שמעתי השבוע, כשמישהי שהתלבטה לגבי תפקיד בגלל החשש שימנע ממנה לעשות עוד דברים שהיא רוצה להתמקד בהם מחוץ לתפקיד. אז היא שאלה את המנהל המגייס אם היא יכולה לעבוד ארבעה ימים בשבוע בלבד ושמעה שכן. האפשרות הזו שנפתחה פתאום, בסך הכל יום חופש אחד בשבוע, שינתה עבורה את התמונה.
2. אני רוצה יציבות תעסוקתית
המספרים בעולם, גם בארץ, מספרים היום על אחוזים הולכים וגדלים של עובדים שזזים בין מקומות עבודה ומחפשים דרך חדשה. אבל שלא נתבלבל. זה לא סותר את הרצון ביציבות תעסוקתית, במובן של פרנסה ומשמעות. להיפך. שנת הקורונה לימדה אותנו שהיציבות הזו לא תגיע ממעסיק או מקצוע, טובים ככל שיהיו. ואנחנו צריכים להישאר רלוונטיים בשוק תעסוקה משתנה. צריכים מיומנויות חדשות, כלים חדשים, לדעת להגדיר את עצמנו מחדש מידי פעם. וגם, רוצים משמעות, מיצוי פוטנציאל, איכות חיים.
את אלה משיגים בעולם החדש דווקא כשאנחנו מגדירים לעצמנו מה אנחנו צריכים לעשות השנה כדי להישאר רלוונטיים. לכן המספרים האלה, של אנשים שהחליטו להחליף עבודה, דווקא מרמזים על מי שהבינו שלהישאר עם הקיים לא בהכרח יוביל אותם לאותה יציבות. לפעמים, דווקא בשביל יציבות צריך להתפתח, לזוז. אולי זה ללמוד תחום חדש בתוך העיסוק שלנו, להתאים את היכולות שלנו לטכנולוגיות שנכנסות, לכלים חדשים, לאוטומציה. אולי זה לזהות שיש עולמות משיקים, צומחים, שצריכים את מה שאנחנו יודעים לעשות וקוראים לזה אחרת. ואצל חלק זה להחליף מקום עבודה או עיסוק שאין בהם אופק.
בשנת הקורונה ראינו אנשים בתעשיות שעצרו, כמו תיירות או תרבות, שהקריירה והפרנסה שלהם עצרו גם. וראינו את אלה שחיפשו דרכים חדשות להביא לידי ביטוי את מה שהם יודעים לעשות, או תעשיות חדשות שצריכות את הניסיון שלהם, אבל אחרת. אנשים רבים פנו לאפיקים של "גם וגם", פיתחו עוד ערוצים של פרנסה ותעסוקה במקביל לעיסוק המרכזי. ואחרים חיפשו הכשרות לנצל את הזמן להשלים פערים ולהתאים את עצמם לצרכים חדשים.
אז אפשר לחכות שמישהו יעשה לכם קורס בארגון. ואפשר לצאת אל מרחבי ההכשרה ברשת ולשמוע פודקאסט, לקרוא בלוג, ספר חדש או קורס דיגיטלי וללמוד את מיומנויות העולם החדש. וחשוב לא פחות, ללכת לפגוש אנשים חדשים בעולמות שונים משלכם, כדי ללמוד מה עוד יש שם בחוץ שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים. ולגלות את כל מה שאפשרי.
3. אני רוצה זמן לעצמי
אתם מכירים את הסרטון של מסיכות החמצן במטוס – אם אתם יושבים ליד מישהו שזקוק לעזרה, קודם שימו את מסיכת החמצן שלכם ואז תעזרו לאחרים. אפילו לילדים. היכולת שלכם להיות שם בשביל משפחה, חברים, עמיתים, עובדים ואפילו העבודה – תלויה קודם כל ביכולת שלכם לשמור על עצמכם בריאותית, נפשית ופיזית.
אי אפשר לעבוד 24*7 מבלי שזה יעלה לכם וישפיע גם על מי שמסביבכם.
שנה חדשה היא זמן מעולה לתכנן איך בדיוק תייצרו זמן לעצמכם. בהקשר הזה ברור שהרבה יותר קשה לקיים מאשר להבטיח. וזה באמת מה שצריך להתמקד בו, איך תעשו את זה כך שזה גם יקרה. למשל, החלטה להגביל עבודה בשעות "לא רגילות" ל 3 ימים בשבוע ולקבוע יומיים שבהם אתם מסיימים בזמן או אפילו מוקדם. אולי לקבוע שם משהו מחייב כמו דייט קבוע, חוג, אימון או פשוט לסגור את הזמן ביומן. ואם זה מתאים למי שאתם, אפשר גם להציב יעדים. למשל לקרוא ספר כל שבוע, או לקחת באופן קבוע ילד לחוג בארבע אחה"צ, או לקבוע עם חברים פעם בשבוע. כמו הרגלים אחרים, גם ההרגל הזה דורש שניתן לו מסגרת קשיחה עד שהוא יהפוך לחלק נורמלי מהחיים שלנו.
4. אני רוצה להגיע לדברים שתמיד רציתי לעשות
יש משהו שבא לכם לעשות אבל לא מצאתם את הזמן או האומץ? תמיד רציתם ללמוד ספרות אבל אמרו לכם שאין מה לעשות עם זה? כולם אומרים לכם להתחיל למכור ברשת את התכשיטים שאתם עושים מהצד? היה לכם חלום לפתוח בית קפה? יש מישהו שאתם עוקבים אחריו וחלמתם לדבר איתו ולהבין איך מגיעים למה שהוא עושה?
לכולנו יש חלומות שלא הגשמנו, גם בהקשרים של קריירה. דברים שרצינו לעשות אבל לא הספקנו, או לא העזנו, או לא ידענו איך. ולא, לא מאוחר מידי. וזה לא אומר שמחר אתם מתפטרים או מפסיקים את מה שמפרנס אתכם עכשיו. העולם החדש מאפשר לנו לבחון את החלומות שלנו גם מבלי לסכן את היציבות התעסוקתית.
זה מתחיל בהחלטה להתחיל. בצעד קטן. אפשר לקחת קורס, להתנדב בפעילות שמעניינת אתכם, להוריד יום בשבוע לפנות זמן, כולל זמן מנטלי, לדברים אחרים. או אפילו למצוא ברשת קבוצות שעוסקות בנושאים שמעניינים אתכם ולהתחיל בקטנה לקרוא, לזהות אנשים, אולי אפילו להיפגש. אפשר לפגוש אנשים שעושים את מה שאתם הייתם רוצים לעשות ולשמוע על הדרך שעברו.
שנה חדשה היא זמן מצויין לסמן מטרות חדשות. לשאול את עצמכם מה אתם רוצים לעשות בקריירה שלכם בשנתיים שלוש הקרובות? אם אתם יודעים את התשובה, כדאי להקדיש זמן לתכנית שתתחיל אתכם בכיוון הנכון. ואם אין לכם עדיין תשובה, אז יש לכם עכשיו חודש שלם לחשוב על זה.
שנה טובה.
