מה מבדיל בין אלה שמצליחים בעולם הדינמי של היום לבין אלה שפחות?
בעולם שבו השינוי הוא הקבוע היחיד הצלחה היא יותר ממזל. היא נשענת על מערך מיומנויות מושחז שיכול לפענח מורכבות, לחשוף הזדמנויות נסתרות ולהניע קבלת החלטות מושכלת. ברוכים הבאים לעולם החשיבה האנליטית – יכולת על שמאפשרת לפענח חידות מורכבות, להבין הררי נתונים ולנווט בביטחון בשטח הלא ברור. מסתבר שרוב הארגונים על פני כל המגזרים חושבים שחשיבה אנליטית היא המיומנות הכי נדרשת בעולם העבודה העתידי.
הפורום הכלכלי העולמי מפיק את דוח עתיד המקצועות מאז 2016 כל שנתיים וכולל בתוכו רשימת מיומנויות שהארגונים מגדירים הכי חשובות לעובדים בשנים הקרובות. הדוח החדש שיצא לשנת 2023 מבוסס על מעל 800 חברות המעסיקות מעל 11 מיליון עובדים ב 46 מדינות ו 27 תעשיות. חשיבה אנליטית מופיעה בעקביות בראש רשימת המיומנויות האלה לרוחב כל המגזרים. ולא רק זאת, השנה כמעט 50% מהחברות נותנות לחשיבה אנליטית עדיפות בהכשרות בשנים הקרובות מתוך הבנה שיישום כלים של חשיבה אנליטית מאפשר לנווט במורכבות, לזהות דפוסים ולייצר תובנות. מה שמעלה את השאלה מה זו בדיוק אותה חשיבה אנליטית, במה היא כרוכה ואיך אנחנו יכולים לפתח אותה בצוותים ובארגונים שלנו?
חשיבה אנליטית היא היכולת לפרק בעיות גדולות ומורכבות למרכיבים קטנים באופן שמאפשר אחר-כך לבחון כל חלק בנפרד ולהתקדם צעד צעד לתכנון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. ברמה הכי בסיסית אנשים בעלי חשיבה אנליטית יכולים לאסוף ולנתח נתונים, לזהות קשרים ומגמות ולגזור מתוכן פתרונות מומלצים. ואם הם בעלי רמה גבוהה של מיומנות הם מסוגלים לזהות ולטפל בבעיות מורכבות על ידי חיבורים מתחומים והקשרים שונים, שליטה ביכולת לשלב ולנתח מגוון רחב של נתונים ממקורות ואפילו דיסציפלינות שונות, להסיק מסקנות ולבחור את הפתרון האופטימלי ביותר מתוך מגוון חלופות רחב ויצירתי במיוחד.
אם בעבר הנחנו שחשיבה אנליטית נדרשת בעיקר בתפקידים או מחלקות ספציפיות, בעידן של מורכבות ושינויים מהירים היא הופכת למיומנות חשובה בכל ארגון, ללא קשר לתעשייה או לעיסוק. לכן כל-כך חשוב שנדע לטפח תרבות שמעודדת כל עובד, ללא קשר לתפקידו, ליישם חשיבה אנליטית בעבודה. החדשות הטובות – כמנהלים, יש לנו יכולת לטפח תהליכים ותרבות של חשיבה אנליטית על ידי שילוב של כמה כלים פשוטים בהתנהלות הצוות:
אתגרי פתרון בעיות וחדשנות: בכל צוות, פרויקט וארגון יש בעיות מורכבות. בלי קשר לשאלה אם אתם אחראים על הפתרון שלהם, קחו מידי פעם אתגר כזה לסיעור מוחות בצוות במטרה להגיע לפתרונות יצירתיים. אלה יכולים להיות אתגרים סביב שיפור תהליכים קיימים, פיתוח מוצרים חדשים או התמודדות עם אתגרים אסטרטגיים. הרעיון הוא שמיקוד באתגר כזה משמש כזרז לחשיבה אנליטית כי הוא מחייב את חברי הצוות לצלול לעומק הבעיה, לנתח פתרונות שונים ולהגיע ביחד להמלצות. בתהליך הזה הם מחדדים את כישוריהם האנליטיים, משפרים את יכולתם להעריך אפשרויות באופן ביקורתי ומטפחים תרבות של חדשנות בתוך הצוות.
תרחישי "מה אם?" (What If): עיסוק בתרחישים משפר את יכולתו של הצוות לצפות אתגרים, לחשוב תוך כדי תנועה ושינויים ובכך לחזק את יכולות החשיבה האנליטית. כאן, במקום אתגרים או בעיות קיימות אתם דווקא מנתחים תרחישים היפותטיים שעלולים להשפיע עליכם. הציגו שאלות כגון, "מה אם הספק הראשי שלנו פתאום יצא מהעסק?" או "מה אם לא נקבל בזמן את החלק שמגיע מהצוות השני?" ועודדו את חברי הצוות לנתח תרחישים אלה, להעריך באופן ביקורתי את ההשלכות האפשריות ולפתח תוכניות מגירה כדי לטפל בהן. תרגיל זה מניע אנשים לחשוב בצורה אסטרטגית, לשקול גורמים שונים וליישם את כישוריהם האנליטיים כדי להציע פתרונות יזומים.
תחקיר ורפלקציה: השלמת פרויקט או אבן דרך משמעותיות היא הזדמנות לעצירה המאפשרת לצוות לנתח את התהליך, לדון מה עבד ומה לשפר, לזהות דפוסים, לקבל החלטות מבוססות נתונים ולשפר ללא הרף את יכולות פתרון הבעיות. פגישות לתחקיר ורפלקציה מעודדות חשיבה ביקורתית ויכולות להוביל לפתרונות חדשניים למאמצים עתידיים.
'הצג וספר' (Show & Tell) מבוסס-נתונים: מפגש חודשי שבו חברי הצוות חולקים תובנות מבוססות-נתונים הקשורות לפרויקטים שלהם מאפשר לחברי הצוות להתעמק בנתונים, לחשוף תובנות חשובות ולהציג את הממצאים שלהם בצורה מושכת מבחינה ויזואלית. זה לא רק מעודד חשיבה אנליטית אלא גם מקדם תרבות מונעת נתונים בתוך הצוות, מטפח חדשנות וקבלת החלטות אסטרטגיות המבוססות על ראיות וניתוח.
קבוצות מגוונות: לגיוון יש את הכח להגביר חשיבה אנליטית בכך שהוא רותם נקודות מבט שונות ובכך יוצר סביבה המטפחת חשיבה אנליטית ומעוררת פתרונות חדשניים. גיוון בהקשר הזה כולל שילוב אנשים שלא קשורים לפעילות או המשימה כמו שילוב חברי צוות ממחלקות שונות בפגישות תכנון אסטרטגיה או פגישות פרויקטים. אפשר למשל בהתמודדות עם בעיית שירות לקוחות מורכבת להזמין אנשים מפיתוח מוצרים, שיווק או כספים כדי לספק את התובנות והנקודות המבט הייחודיות שלהם.
החלפת תפקידים זמנית: מייצרת התנסות שמרחיבה את נקודת המבט ובונה הבנה על היבטים שונים של העסק. לדוגמה, מנהל מוצר יכול להחליף תפקידים עם נציג שירות לקוחות כדי לקבל תובנות ממקור ראשון לגבי נקודות הכאב של הלקוחות ולאחר מכן לשפר את המוצר. התנסות כזו לא רק מטפחת אמפתיה ומעודדת שיתוף פעולה, היא גם מעוררת חשיבה אנליטית בכך שהיא מאתגרת אנשים לקחת בחשבון נקודות מבט מגוונות וגוזרת מהן מרחב חדש לפתרונות.
מעגלי למידת עמיתים: אלה קבוצות קטנות בתוך הצוות שלכם לשיתוף ידע ושיתוף פעולה קבועים. חשיבה אנליטית משגשגת כאשר אנשים משקפים את הגישות שלהם, שוקלים נקודות מבט חלופיות וחושפים ביחד פתרונות חדשניים. באמצעות דיאלוג פתוח ובונה, חברי הצוות יכולים לדון באתגרים והצלחות, להעריך באופן ביקורתי את חוויותיהם וליישם את הלקחים שנלמדו למצבים עתידיים.
בעולם ממהר יכולת חשיבה אנליטית הופכת בעיות מורכבות לאבני קפיצה להצלחה ונתונים למעיין של ידע. ולמנהלים יש את הכח להיות סוכני שינוי, להוביל תהליכים ולעצב סביבת עבודה שמאמצת את כוחה של החשיבה האנליטית ומעצימה את האנשים והצוות ביכולת לנווט ביעילות במורכבות של הסביבה הארגונית.
תגובה אחת
לנירית כהן שלום אני עוקב אחרי דבריך כבר כשבועיים. את מציינת עיסוק של עשור בנושאים מורכבים אבל לא ממוקדים. אני מתקשה ל"הוציא את המוץ מן התבן".יש לי ניסיון בעבודה מעשית במערכות מורכבות מההיבט האירגוני במשך שלושה עשורים במינעד דיסציפלינרי רחב ביותר, תוך שידרוג בכמה רמות של האירגונים שטופלו על ידי, לדוגמא שידרוג איגוד ערים דן לביוב (שפדן) לאיגוד ערים דן לאיכות הסביבה. אני מדגיש שידרוג ולא שינוי! (ראי את הספר "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי"). שיפור מהותי במבנה אירגוני של הניהול הטכני של מפעלים לייצור נשק קל ויישום מערך מיחשוב של ריצפת הייצור ועוד ועוד. הדגש הוא שבכל התקופה לא פוטר אף לא עובד אחד באמטלה של ייעול. לא הצלחתי להבין מה היא החשיבה שבה את דוגלת והיכן מומשה התאוריה הכוללת אותה את מציגה. אכן יש בעיה של העדר חשיבה שמשפרת יכולות ניהול ממוקדות, יש עודף רעיונות אופנתיות ורעשניות שנעלמות תוך זמן קצר יחסית ועלויות גבוהות למשק ולחברה. הצלחתי לפתח וליישם מודל איתור תחושות אי נוחות המהוות טריגר ותוכנית עבודה לפיתרון בעיות. אשמח להמשיך לדון איתך בנושא. תודה.